רע"א 4147/22

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט האם לדחות בקשה הנוגעת למינוי מומחים רפואיים בתיק לפי חוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט שב ואישר את העיקרון לפיו על התובעים להציג ראיות מקדמיות בלבד כדי להצדיק מינויים של מומחים ויש להעניק להם גישה ליברלית לבקשות מסוג זה, שכן הדבר הוא חלק בלתי נפרד מהוכחת האינטרסים הרפואיים. בתחילה אישר בית המשפט מומחה אורתופדי אך הותיר את האפשרות לשקול מחדש מומחים בתחומים אחרים. עם זאת, לאחר עיון חוזר לא מצא בית משפט קמא כל ראיה ראשונית הקושרת את נכותו של המבקש לתאונות הנדונות, ובפרט למינוי מומחים נוירולוגיים, עיניים, פסיכיאטריים או שיקומיים. טענתו של המבקש בדבר קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין התאונות התערערה נוכח עברו הרפואי הקודם, לרבות פגיעות ילדות וללא ממצאים רפואיים חדשים המצביעים על קשר לתאונות. יתר על כן, הקשיים הפסיכולוגיים שעמם התמודד, הקשורים למורכבויות בחיים האישיים, חסרו ראיות לכך שהם קשורים לתאונות. בית המשפט קבע כי הנכות האורתופדית של המבקש היא בינונית ונקודתית, דבר שאינו מצדיק מומחה שיקומי, השמור בדרך כלל למקרים מורכבים יותר. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה מבלי להורות על הוצאות, תוך הכרה במצבו של המבקש אך עמידה באמות מידה משפטיות למינוי מומחים.