רע"א 5492/17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך משפטי מורכב הסובב סביב מיזם עסקי משותף כושל להקמת מרכז מסחרי בנצרת. המבקשת, שהייתה בעלת הקרקע עליה אמור היה להיבנות המרכז, פתחה בהליכי בוררות נגד אנגל מרכזים מסחריים בע"מ (החברה) בשל חילוקי דעות הקשורים למיזם. עם זאת, התברר כי הבורר שנבחר לפקח על התיק הוא בעל עבר פלילי ומשמעתי, שלשכת עורכי הדין נמנעה מלגלות. משכך, טען המבקש כי יש לבטל את פסק הבוררות, דבר שהוביל למאבק משפטי ממושך. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר ביטל את הסכמי המיזם העסקי הקודמים והחזיר את הקרקע למבקש. למרות זאת, הגיש המבקש תביעה לפיצוי בגין הוצאות שונות ועוגמת נפש שנגרמו לו בקשר לבוררות ולהליכים המשפטיים שבאו בעקבותיה. בית משפט השלום פסק לטובת הלשכה, לא מצא נזק ממוני למבקש ודחה את טענותיו נגד הלשכה. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש לאחר מכן. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט העליון וביקש רשות לערער על החלטות הערכאות הנמוכות יותר. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את אופייה החוסך של רשות הערעור ב"גלגול שלישי". השופטת הסכימה עם ממצאי הערכאות הקודמות לפיהן המבקש לא הוכיח נזק ממוני כלשהו וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה של הלשכה לבין נזקיו הנטענים של המבקש. עוד נמצא כי הסכם הפשרה שיפר את מצבו של המבקש, וערער עוד יותר את תביעתו לפיצויים. באשר לפיצויי עוגמת הנפש, קבע בית המשפט כי הסכום שנפסק בסך 80,000 ₪ צריך לעמוד. השופט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר ולכן דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש.