ת"א 2376/07

תקציר

התובע, תושב טול כרם שבגדה המערבית, היה בעל בית בד ועסק מקרי לסחר בזיתים ובייצור שמן זית. הוא נפצע בתאונת דרכים סמוך למעבר טול כרם בשנת 2006 וסבל משברים מרובים ומנזק עצבי. הנתבעת, המבטחת של הרכב בו נסע התובע, קיבלה על עצמה אחריות לפצותו. המחלוקת העיקרית הייתה האם התובע המשיך להפעיל את בית הבד שלו גם לאחר התאונה. מומחים העריכו את נכותו הרפואית ב-82-84%. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 70%, וכי הוא לא חזר לעסקים כרגיל אך עדיין מסוגל לעבוד. השופט מתח ביקורת על החקירות שביצעה ההגנה ומצא אותן חלקיות ומוטות. השופטת גם מתחה ביקורת על היעדר תיעוד אותנטי של הכנסותיו של התובע, אך בסופו של דבר העריכה את הכנסתו החודשית הממוצעת בכ-6,500 שקל. ראשי הנזק חולקו לשתי תקופות: אי כושר מלא למשך שנתיים לאחר התאונה, ואי כושר חלקי לאחר מכן. לתובע נפסקו 394,167 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 960,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי, 95,000 ₪ בגין הוצאות ואביזרים רפואיים, 15,000 ₪ עבור טיפול נפשי, 60,000 ₪ עבור טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה, 92,350 ₪ עבור אביזרי שיקום, 250,000 ₪ עבור התאמות דיור, 130,000 ₪ עבור עזרה מאחרים ו-120,000 ₪ עבור הוצאות ניידות. סכום גלובלי נוסף של 47,868 ₪ נפסק עבור הוצאות עבר ועתיד. סך הפיצויים, לפני ניכויים, חושב על 2,286,152 ₪. סכום זה ישולם לתובע, בניכוי תשלומים שוטפים שכבר התקבלו, כאשר הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין עבור התובע יכוסו גם הם על ידי הנתבע.