סע"ש 53589-03-21

תקציר

פסק דין זה מתאר תביעה שהגיש עובד במגזר החקלאי נגד מעסיקו בגין אי קיום צו הארכת יחסי עבודה, המחיל דיני הגנה או צווי הרחבה, ואי ניהול הליך הפיטורים כדין. העובד עבד אצל המעסיק בין השנים 2008-2020 כעובד שעתי. המעסיק לא ניהל רישומי נוכחות נאותים ושילם לעובד על סמך רישומים חלקיים, וכתוצאה מכך שולמו לו שעות נוספות בחסר וגמול עבור עבודה בימי מנוחה שבועית. בית הדין קיבל את חישובו של העובד לגבי היקף משרתו, וקבע כי רישומי המעסיק אינם מהימנים. המעסיק חויב לשלם הפרשי שכר עבור הזמן שהעובד שהה בביתו ללא תשלום, וכן תוספות הקבועות בצו ההרחבה, לרבות תוספת ותק, תוספת משפחה, דמי משק, מענק שנתי ודמי הבראה. העובד היה זכאי גם לפדיון חופשות ודמי חגים, אם כי בית הדין קיבל את החישוב החלופי של המעסיק לדמי חגים. בית הדין דחה את תביעת העובד לדמי ביגוד ושי לחג מחוסר ראיות מספיקות. באשר לפיטורי העובד, מצא בית הדין פגמים פרוצדורליים ומהותיים. לעובד לא נערך שימוע ראוי, שכן המעסיק לא פירט את כל הסיבות לפיטורים בהודעת השימוע. המעסיק גם לא המציא מסמכים רלוונטיים לעובד לפני השימוע. כמו כן, ההחלטה לפטר את העובד התבססה בחלקה על גילו ועל הצורך של המעסיק להעסיק מחליף. לפיכך, בית הדין קבע כי הפיטורים אינם חוקיים. לעובד נפסקו פיצויים לא ממוניים בסך 25,000 ₪ בגין הפיטורים שלא כדין, אך לא נפסק לו פיצוי ממוני בשל אי הפחתתו המספקת. כמו כן חויב המעסיק לשלם פיצויים בגין תלושי שכר פסולים ואי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העבודה. עם זאת, נדחו תביעות הנגד של המעסיק להחזר דמי ביטוח לאומי ופיצויי פיטורים ששולמו ביתר. בסיכומו של דבר, המעסיק חויב לשלם לעובד הפרשי שכר שונים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים נוספים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.7.2020. כמו כן נפסקו לעובד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. למעסיק ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין, ולאחר מכן יצטברו הפרשי ריבית והצמדה.