ע"א 579/90

תקציר

בית המשפט העליון התייחס לערעור שעסק בעסקת מקרקעין שבמחלוקת, בה טענו המערערים, גילה ומרדכי רוזין, כי הוטעו על ידי המשיבה, ציפורה בן-נון, בנוגע להפקעת חלק מהמקרקעין שרכשו. בתחילה, תביעתם נדחתה על ידי בית משפט השלום בהרצליה לאחר שבקשתם להגיש ראיות חדשות נדחתה, ובקשתם לאחר מכן להפסיק את התביעה להגשה חוזרת נדחתה אף היא. הדחייה התבססה בחלקה על הצהרה לא מוקלטת של עורך דינם של המערערים, לפיה התיק לא יכול להתנהל ללא הראיות הנוספות. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו ודחה את הערעור. עם זאת, בית המשפט העליון מתח ביקורת על התנהלות הערכאות הנמוכות, ובפרט על אי תיעוד דברי עורך הדין בפרוטוקול הרשמי, שהוביל באופן בלתי הוגן למסקנה כי המערערים ויתרו על תביעתם. השופט חשין הדגיש את היושרה הפרוצדורלית, בקובעו כי מחיקת התביעה מבלי לאפשר למערערים לטעון או לסכם את עמדותיהם באופן מלא פוגעת בזכויותיהם. בעקבות זאת, דחה בית המשפט העליון פסיקות קודמות והורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום להמשך הליכים, לרבות הגשת סיכומי סגירה, תוך הקפדה על הגינות והקפדה על תקנות פרוצדורליות. למערערים נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪ בכל ההליכים המשפטיים.