עת"מ 56670-03-18

תקציר

השופט פסק לטובת העתירה החלופית של העותרים, והורה להחזיר את התיק לוועדה המחוזית לדיון חדש. השופט הדגיש כי בהחלטת הוועדה נפלו מספר פגמים משמעותיים. ראשית, הוועדה לא שקלה את כל הגורמים הרלוונטיים ולא נתנה להם את המשקל הראוי, המהווה פגם מהותי. השופט ציין כי הוועדה לא התייחסה לכמה מטענות העותרים, ובהן קיומם של כבישים אחרים המאפשרים גישה, שיפועי הכביש התלולים, הפגיעה בזכות הקניין והתועלות הציבוריות שבהסכם בין העותרים למועצה המקומית. במקום זאת, ביססה הוועדה את החלטתה על סיבה אחת – נחיצותו לכאורה של הכביש. עם זאת, גם רציונל זה היה מופרך, שכן הכביש לא היה נקודת הגישה היחידה והיו פתרונות תכנוניים חלופיים. הימנעותה של הוועדה מלהתייחס כראוי לחששות אלה ונימוקיה המקצועיים המפוקפקים הביאו את השופט לבטל את ההחלטה. יתר על כן, השופטת הביעה חשש כי ועדת המשנה לא תקשיב "מרצונה" לטענות העותרים במהלך דיון חוזר, נוכח המאמצים הניכרים שהושקעו בהצדקת החלטתה הקודמת. לפיכך קבעה השופטת כי יש לקיים דיון חוזר בפני מליאת הוועדה המחוזית, תוך הדגשת דחיפות העניין וקביעת מועד אחרון של 60 יום לדיון. כמו כן הורה השופט למשיבים לכסות את הוצאות העותרים, שנקבעו על סך של 15,000 ₪. החלטה זו התקבלה למען הצדק, תוך הקפדה על התייחסות ושקילה הולמת של כל השיקולים הרלוונטיים על ידי מוסד התכנון.