ת"פ 3927/07

תקציר

הנאשם, שכבר ריצה 35 שנות מאסר בגין ריבוי עבירות מין אלימות, הורשע בבריחה ממשמורת חוקית, שתי עבירות של פריצה וכניסה, גניבת רכב, שימוש ברכב שלא כדין והתנגדות למעצר. הוא זוכה מאשמת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הנאשם נמלט ממעצר בנובמבר 2006 ונלכד בדצמבר. במהלך בריחתו ביצע עבירות נוספות, בהן פריצה לדירה וגניבת רכב. המדינה טענה לענישה חמורה, תוך שימת דגש על המשאבים המשמעותיים הנדרשים ללכידת הנאשם, המוערך בכ-36 מיליון שקל, ועל עברו הפלילי העשיר. מנגד, טען הנאשם כי משמורתו אינה חוקית וכי אין להעניש אותו פעמיים על אותה בריחה. בנוסף, טען כי קיימת אכיפה בררנית במקרים קודמים של בריחה ממעצר, והעונש צריך להתחשב בחוסר מסוכנותו, חרטה והתעללות לכאורה שספג במהלך תפיסתו. השופט דחה את טענותיו המשפטיות של הנאשם, והדגיש כי ענישה מנהלית אינה אוסרת ענישה פלילית. באשר לגזר הדין, התייחסה השופטת לעבירות הקודמות המחרידות של הנאשם, לפחד הציבורי שנגרם עקב בריחתו ולנטל הכלכלי הכרוך בלכידתו. הם גם לקחו בחשבון את התנהלותו במהלך המשפט, שהתאפיינה בפניות והפרעות רבות, אם כי הודו כי אלה אינן מצדיקות ענישה חמורה יותר. גורמים מקלים שנלקחו בחשבון כללו את זיכויו של הנאשם באישום אחד ואת הסנקציות שהוטלו עליו בכלא בעקבות תפיסתו. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם ארבע שנות מאסר רצופות לעונשו הנוכחי, ו-12 חודשי מאסר על תנאי.