רע"ב 5372/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור על עתירת אסיר לשיפור הטיפול בכלא השרון. המבקש ביקש להיכלל בקבוצת אסירים, לאפשר נסיעות משותפות מחוץ לתאיהם, ולבקר אסיר אחר בשם אסף חולי, באופן חופשי. עם זאת, יומיים לאחר תשובת המשיב לעתירה, הועבר המבקש לכלא אשל. מאחר שבקשותיו של המבקש נגעו אך ורק לתנאי כלא השרון, דחה בית משפט קמא את העתירה על הסף. המבקש ערער על החלטה זו, וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא שמע את טענותיו בטרם דחה את העתירה וכי בקשתו לנסיעות משותפות אינה מוגבלת לכלא השרון. הערעור נדחה, שכן השופט הסכים עם נימוקיו של בית משפט קמא כי ההעברה לבית סוהר אחר מייתרת את העתירה. כמו כן, ההחלטה על נסיעות משותפות מושפעת מגורמים ספציפיים לכל בית סוהר, וגם בקשתו של המבקש בנוגע לביקורים בתאו של אסף חולי התיישנה מאחר שכבר לא שהו באותו בית סוהר. הגם שהשופט ציין כי היה על בית משפט קמא לשמוע את טענות המבקש בטרם דחה את העתירה, הם הגיעו למסקנה כי אין טעם להחזיר את התיק לבית המשפט קמא, שכן טיעוניו המפורטים של המבקש הוצגו כבר בערעור ולא שינו את פסק הדין. עוד ציינה השופטת כי לא נמצאה בקשה לעיון חוזר במערכת המשפט נטו. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת בית משפט קמא עמדה בעינה.