רע"א 5820/19

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב בקשתה של שופרסל למתן רשות ערעור על החלטה שדחתה את בקשתם להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי, לאומי קארד, בהליך של תובענה ייצוגית. בעוד שהחלטות פרוצדורליות מסוג זה נתונות בדרך כלל לשיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר, ערכאת הערעור ציינה כי יכולה להיות עילה להתערבות אם ההחלטה תשפיע באופן משמעותי על ההליך ועל זכויות הצדדים. עם זאת, לאחר שבחן את התיק, לא מצאה ערכאת הערעור הצדקה כזו להתערבות. מטרת הודעת צד שלישי היא לאחד טענות משפטיות קשורות בהליך אחד, דבר שיכול לשפר את היעילות הפרוצדורלית ולמנוע החלטות סותרות. למרות תועלת פוטנציאלית זו, איחור בהגשת הבקשה של שופרסל, באיחור של כ-16 חודשים, נעדר סיבות מוצדקות. בשופרסל טענו כי בתחילה נמנעו מלהודיע ללאומי קארד בשל מערכת היחסים החיובית ביניהם, שבהמשך התערערה. בית המשפט דחה טענה זו, והדגיש כי לשופרסל ידע רב והזדמנות להגיש את ההודעה במועד על בסיס הסכם ההפעלה עם לאומי קארד. כמו כן, הוספת לאומי קארד כצד שלישי בשלב הנוכחי עלולה לסבך ולעכב את ההליכים שלא לצורך. עוד ציין בית המשפט כי צירופה של לאומי קארד עשוי שלא לתרום באופן משמעותי לבירור השאלות המשפטיות העיקריות שבמחלוקת, שעיקרן פרשנויות לחוק הגנת הצרכן. משכך, דחה בית המשפט את הארכה וקבע כי כל תביעה שיש לשופרסל נגד לאומי קארד יכולה להתנהל בהליכים נפרדים ועצמאיים. לבסוף, בית המשפט הורה לשופרסל לכסות את הוצאותיה של המשיבה המקורית, גרינר, בעוד ששופרסל פיננסים לא חויבה בהוצאות.