ת"א 45735-04-24

תקציר

הדיון נסוב סביב המתח שבין זכותו של הפרט להגן על שמו הטוב לבין זכותו לחופש ביטוי, בפרט בהקשר של אישי ציבור ושיח פוליטי. בית המשפט מדגיש כי גם במהלך מערכות בחירות, התקפות מכפישות על אישי ציבור אינן מותרות אלא אם הן נכונות או מוצדקות על ידי האינטרס הציבורי. במקרה זה, הנתבעים – אשר פרסמו קלטת מכפישה בה הודו לכאורה במעשים פליליים – אינם יכולים להוכיח את אמיתות ההקלטה או לטעון להגנת הפרסום בתום לב. ככאלה, הם נמצאים אשמים בלשון הרע. פסק הדין דן בשיקולים השונים בקביעת הפיצוי המגיע לתובע, לרבות חומרת לשון הרע, השפעתה הציבורית וחוסר האימות וההתנצלות של הנתבעים. בסופו של דבר, הנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצויים בסך 25,000 ₪, וכן 7,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. החלטה זו נועדה לאזן בין הזכות לחופש הביטוי, במיוחד במהלך קמפיינים פוליטיים, לבין הצורך להגן על שמם הטוב של אישי ציבור מפני התקפות מכפישות.