ע"א 1256/05

תקציר

המקרה נסוב סביב טביעתו של נסאר מאג'ד בחוף רחצה לא מוכרז, חוף סוסיתא, הסמוך לחניון אליו הגיע ביום 21.07.1999. השאלה המרכזית היא האם חלה על המשיבים, שהפעילו את החניון וניהלו את החוף, חובת זהירות כלפי מאג'ד ואם הפרו אותה. בית משפט קמא דחה את תביעת העיזבון, אך ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה. בית המשפט קבע כי החניון והחוף אינם נפרדים וכי היה על המשיבים לנקוט באמצעים להבטחת שלומם של המבקרים, דבר שלא עשו. מכאן, שהמשיבים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. בנוסף, מצא בית המשפט כי היעדר אמצעי זהירות סבירים מצד המשיבים היה גורם סיבתי לטביעתו של מאג'ד. עם זאת, בית המשפט מצא גם את מאג'ד ברשלנות תורמת בכך שלא שמע לסימני האזהרה ונכנס למים למרות שלא ידע לשחות. רשלנותו לא ניתקה את הקשר הסיבתי בין הפרת המשיבים לבין מותו. בכך הוטלו על המשיבים אחריות לטביעתו של מאג'ד, בכפוף לאשמתו התורמת שנקבעה, בשיעור של 66%. הערעור התקבל, פסק דינו של בית משפט קמא נדחה, והתיק הוחזר לערכאה נמוכה יותר להמשך הליכים. המשיבים חויבו לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.