בר"ש 1008/15

תקציר

עורך דין הורשע בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת ונידון לתשעה חודשי השעיה על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי תל אביב-יפו בגין מעילה בכספי מרשו, בפרט בגין שליחת יד עם כספי פיקדון לקוחות, ואי הוצאת קבלה על כך. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את ערעורו על גזר הדין, אך קיבל את ערעור לשכת עורכי הדין על העונש והאריך את תקופת ההשעיה ל-15 חודשים. לאחר מכן ערער עורך הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים, שגם הוא דחה את ערעורו. עורך הדין הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אך הבקשה נדחתה. בפסק הדין נקבע כי ערעורים בתיקי לשכת עורכי הדין ניתנים במשורה כערכאה רביעית בלבד, ומקרה זה לא עורר שאלות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית כדי להיחשב ככזה. באשר לטענתו המקדמית של הפרקליט כי פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי בטל משום שהשופט היושב בדין נמצא בעבר בלתי כשיר לכהן כשופט, קבע בית המשפט המחוזי כי היה מקום להעלות זאת בפני בית הדין המשמעתי הארצי ועל כן אין מקום לדון בו כעת. בית המשפט המחוזי גם לא מצא עילה להתערב בהרשעה או בגזר הדין, שכן הם התבססו על קביעות עובדתיות מהימנות. גם בקשת עורך הדין לעיכוב ביצוע נדחתה.