ערר 85255/17

תקציר

ועדת הערר להיטלי פיצויים והיטלי השבחה בתל אביב נדרשה לקבוע את מספר החניות שיש לשקול במצב לפני תכנית מסוימת ב/400/3, שהתייחסה לשינוי בדרישות החניה. הוועדה הייתה צריכה להחליט אם לאשר את היתר הבנייה המקורי או תיקון שבא בעקבותיו, וכיצד כל שינוי ישפיע על חישוב מקומות החניה. הם שקלו גם את טענת הוועדה המקומית כי חלקת הקרקע שיועדה להקמת חניון בתוכנית הקודמת הייתה ריקה וריקה, וכן פתיחת שטחים אטומים. הוועדה מצאה כי ההיתר המקורי דרש 199 מקומות חניה לשטחי המשרדים, אך חישוב זה היה שגוי והיה צריך להתבסס על חפיפה של 70% ולא על 35%. הם קבעו כי ההיתר המקורי אינו משקף את "המצב הקודם" של תכנית ב/400/3 ויש לחשב מחדש את מספר מקומות החניה הנדרשים בהתאם לשטחי הבנייה המבוקשים בהיתר הנוכחי. הוועדה הסכימה עם חישוב השמאי המכריע של 663 מקומות חניה לפי התקן בתוכנית הקודמת. הוועדה התייחסה גם למסמך ההסבר של הוועדה המקומית, שהוסיף רכיב השבחה שלא נכלל בהערכה המקורית. הוועדה מתחה ביקורת על הנוהג של הוועדה המקומית לשנות את עמדתה במהלך הדיון וראתה בכך ניסיון לעקוף את החוק. הם קיבלו את קביעתו של השמאי המכריע כי החיסכון בהשבחה שיקף את עלויות הבנייה העודפות של מבנה החניה במצב הקודם לעומת המצב החדש. באשר לשכר טרחה והיטלים, אישרה הוועדה את החלטת השמאי המכריע על סמך הסכמת הצדדים, ולא מצאה עילה להתערב. טענות הוועדה המקומית בעניין שטחים אטומים ואגרות והיטלים נדחו. הוועדה ביקשה הבהרות נוספות מהשמאי המכריע לגבי המגרש הפנוי והעלויות העודפות ולאחר בירור זה תינתן החלטה משלימה.