ת"א 17118-01-21

תקציר

פסק הדין מפרט את הפרמטרים במסגרתם ניתן להציג ראיות לסתור קביעה של ועדה רפואית בדבר נכותו של תובע בעקבות תאונת דרכים. הדיון נסוב סביב סעיף 6ב לחוק הפיצויים, הקובע את המסגרת החוקית למקרים כאלה. פסק הדין מפרש את כוונת החוק לשמור על יעילות ואחידות בהליך המשפטי תוך מתן אפשרות לחריגים. חריגים אלה מוצדקים על ידי סיבות משפטיות, כגון פגמים בתהליך הקביעה, או סיבות עובדתיות, כגון עובדות רפואיות שלא פורסמו לפני או אחרי התאונה. בית המשפט מפעיל שיקול דעת בהחלטתו להתיר הצגת ראיות סותרות, תוך נטייה לבירור האמת. במקרה הספציפי הנדון, השופט פוסק לטובת בקשת הנאשם להציג ראיות סותרות בשל היסטוריה רפואית שלא נחשפה. הימנעותו של התובע מגילוי מידע רלוונטי על כאבי צוואר בעבר ותאונה שהתרחשה בעקבותיו מעוררת שאלות. השופט מסכם כי קיימת סבירות גבוהה שאי הגילוי השפיע על קביעת הוועדה. כתוצאה מכך, הבקשה מתקבלת, והנאשם רשאי להציג ראיות סותרות. פסק הדין גם מורה לאורתופד מומחה מטעם בית המשפט להעריך את מצבו הרפואי של התובע, כאשר הנתבע יישא בהוצאות.