ע"א 182/99

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור מס, ובפרט לעניין פרשנות הכנסה חייבת לפי חוק לעידוד השקעות הון, תש"י-1950. בית המשפט נדרש להכריע האם יש לקזז הפסדים מועברים משנים קודמות לפני או אחרי פעולת הייחוס הקבועה בסעיף 74 לחוק העידוד. המערערת טענה כי יש לשנות את הגדרת "הכנסה חייבת" בהקשר של סעיף 74, כך שלא כל הניכויים ינוכו מההכנסה, למעט הפסדים שהועברו משנים קודמות. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש להחיל את ההגדרה בפקודה כפשוטה, שמשמעותה ניכוי כל ההפסדים, לרבות שנים קודמות. לאחר בחינה מעמיקה הגיע השופט למסקנה כי המערער הצדיק סטייה מהפרשנות המילולית של ההגדרה. השופט הדגיש כי יש להתייחס ליחידה הכלכלית המדוברת כאל ישות חדשה, והתחשבות בהפסדים קודמים תטשטש את ייחודה. כמו כן, קיזוז הפסדים קודמים בשלב ההכרעה עלול לשחוק את הטבות המס. לפיכך פסק השופט לטובת המערערת, בקובעו כי קיזוז ההפסדים המועברים משנים קודמות צריך להתבצע לאחר פעולת הייחוס. בהתאם לכך, חויב המשיב לשלם למערער את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו.