ב"ל 52050-08-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים שבפסק הדין, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין ב"ל 52050-08-23 (בית הדין האזורי לעבודה חיפה)** **מבוא** פסק הדין עוסק בתביעתו של התובע, רונן שנהב, להכרה בליקויים בכתפיים ובמרפקים כפגיעת עבודה, על פי תורת המיקרוטראומה. סוגיה מרכזית הניצבת בפני בית הדין היא קביעת קיומה של "תשתית עובדתית" הכוללת עומס יתר ו/או תנועות חוזרות ונשנות, העלולים לגרום לליקויים הנטענים. פסק הדין מתמקד בשתי תקופות עבודה עיקריות של התובע בחברת החשמל: בין השנים 1988-2016, ומשנת 2016 ואילך. **המסגרת הנורמטיבית: תורת המיקרוטראומה** תורת המיקרוטראומה, כפי שעולה מפסק הדין, מהווה ענף בפסיקה המתייחס למחלות מקצוע או פגיעות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים במהלך העבודה, ולא כתוצאה מאירוע חבלה יחיד. כדי שתורת המיקרוטראומה תיושם, נדרשת הוכחה של "תשתית עובדתית" הכוללת, בין היתר, עומס יתר ו/או תנועות חוזרות ונשנות, המגיעות להיקף ו/או בעוצמה מספיקים כדי לגרום לליקוי הנטען. **השתק פלוגתה ככלי דיוני** פסק הדין מצביע על שימוש בעקרון "השתק פלוגתה" (Res Judicata). במקרה זה, נקבע כי העובדות שנקבעו בהליך קודם (ב"ל 12545-05-20) מהוות השתק פלוגתה. עם זאת, בית הדין מבהיר כי אין בכך כדי למנוע מהתובע להוכיח עובדות נוספות, הרלוונטיות לליקויים הנידונים (מרפקים וכתפיים), כל עוד הן אינן סותרות את העובדות שנקבעו בהליך הקודם. עיקרון זה מאפשר יעילות דיונית, אך מותיר פתח להצגת ראיות נוספות להרחבת התמונה העובדתית. **ניתוח תקופת העבודה 1988-2016** 1. **קיום תשתית עובדתית:** בית הדין קבע, כי בתקופה זו, הן עבודת האחזקה והן עבודת הפעלת העגורנים, **מקימות תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה ביחס לליקויים הנטענים במרפקים ובכתפיים**. קביעה זו מתבססת על שילוב של העובדות שנקבעו בהליך הקודם עם עובדות נוספות שהוכחו בהליך הנוכחי. 2. **עבודת הפעלת עגורן פחם:** * **תנאי העבודה:** תיאור מפורט של תנוחות עבודה (ישיבה בגובה, גוף מוטה, תנועות ראש חוזרות ונשנות) וכן תיאור תפעול הידיות (סטיקים) – אחיזה חזקה, מרפקים בזווית 90 מעלות, זרועות מורחקות מהגוף, תנועות קדימה-אחורה ותנועות סיבוביות. * **תנועות חוזרות ונשנות:** בית הדין מדגיש את "התנועות החוזרות ונשנות" הנובעות מהפעלת הידיות, אשר מפעילות את האמות, הזרועות, המרפקים והכתפיים. 3. **עבודת אחזקת עגורני פחם:** * **פעולות פיזיות מאומצות:** העבודה כללה שימוש בפטיש אוויר (כ-10 ק"ג), החלפת כבלים, שיפוץ גירים, פתיחה וסגירה של ברגים גדולים באמצעות ידיות כוח ארוכות (6-7 ק"ג) תוך הפעלת כוח באמצעות משקל הגוף, וכן חיתוך כבלי פלדה באמצעות דיסק (5 ק"ג). * **מיקום העבודה:** חלק ניכר מעבודת האחזקה בוצע עם ידיים מעל גובה הכתפיים, בשל מיקום המכלולים של העגורן. * **תדירות ומשך:** עבודות אלו בוצעו בתדירות ו/או במשך זמן יומי שנקבעו, כגון 1-1.5 שעות שימוש בפטיש אוויר, 1-1.5 שעות בפתיחה וסגירת ברגים, וחצי שעת שימוש בדיסק. 4. **חידוש - תפקיד האחזקה:** פסק הדין מחדש, בהתבסס על עדויות התובע ומר מלשטיין, כי התובע ביצע גם עבודות אחזקה של עגורנים, הכוללות שימוש בכלים רוטטים ופעולות פיזיות מאומצות מעל גובה הכתפיים. עובדה זו לא זכתה להתייחסות בהליך הקודם, אך בית הדין קיבל אותה כעובדה מוצדקת, תוך דחיית טענת הנתבע. **ניתוח תקופת העבודה משנת 2016 ואילך** 1. **אי-קיום תשתית עובדתית:** בית הדין קבע, כי תנאי העבודה מאז 2016 **אינם מקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בקשר לליקויים הנטענים במרפקים ובכתפיים**. 2. **פעולות ייצוב במות הרמה ומנופים:** * **תיאור הפעולה:** הפעולה כללה הנחת והורדת פלטות ייצוב (מייצבים) במשקלים שונים (7.5-11 ק"ג, ובמקרים מסוימים 20 ק"ג, ואף 30 ק"ג אך תוך איסור הרמה לבד). המייצבים ממוקמים בגובה הכתפיים ומטה. * **תדירות:** בית הדין קבע, כי פעולת הייצוב והפירוק לא בוצעו בתדירות של תנועות חוזרות ונשנות בהיקף הנדרש לפי תורת המיקרוטראומה. התדירות היומית (16 העלאות והורדות מייצבים במות הרמה, 8 אחיזות במייצב למנוף) לא נחשבה מספקת. 3. **דחיית טענות התובע לגבי היקף העבודה:** בית הדין העדיף את גרסתו של מנהל המחלקה (אבנר בן משה) על פני גרסת התובע וארקדי. ההעדפה נבעה ממעמדו של אבנר כממונה, היעדר אינטרס להציג מצג שווא, ואמינות עדותו. כתוצאה מכך, נדחתה טענת התובע כי ביצע עבודות כ"עובד רשת" הכוללות פעולות מגוונות ומאומצות נוספות, ונמצא כי תפקידו העיקרי היה ייצוב במות הרמה ומנופים. 4. **חידוש – קביעת היקף הפעילות הפיזית:** פסק הדין מחדש, תוך התבססות על ראיות ועדויות, כי פעולות הייצוב, למרות היותן פיזיות, אינן מגיעות להיקף התנועות החוזרות ונשנות הנדרשות לצורך ביסוס תביעה על פי תורת המיקרוטראומה. בית הדין מפרט את תדירות הפעולות, ומגיע למסקנה כי אלו אינן חוזרות על עצמן באותה אינטנסיביות כפי הנדרש. **סיכום ומסקנות** 1. **מינוי מומחה רפואי:** בית הדין קבע שיש למנות מומחה יועץ רפואי, אך **רק ביחס לתנאי עבודת התובע בשנים 1988-2016**. מינוי זה נועד לבחון האם התובע סובל מליקויים במרפקים ובכתפיים, והאם קיים קשר סיבתי בינם לבין תנאי עבודתו בתקופה זו, לפי תורת המיקרוטראומה. 2. **הפרדה ברורה בין התקופות:** פסק הדין מציג הבחנה ברורה בין שתי תקופות העבודה. בעוד שהתקופה הראשונה (1988-2016) הניבה בסיס להמשך בירור רפואי, התקופה השנייה (מאז 2016) נשללה כמקימה עילה לתביעה על פי תורת המיקרוטראומה. 3. **השלכות על הדיון המשפטי:** ההחלטה מהווה צעד משמעותי בניהול התיק. היא קובעת מסגרת עובדתית לדיון הרפואי, תוך שהיא מחדדת את הדרישות הראייתיות להוכחת "תשתית עובדתית" בתביעות מיקרוטראומה. 4. **רשות ערעור:** ניתנה לצדדים האפשרות לבקש רשות ערעור על החלטה זו בפני בית הדין הארצי לעבודה, דבר המעיד על היותה החלטה משמעותית במסגרת ההליך. **חידושים עיקריים בפסק הדין** * **יישום השתק פלוגתה:** הדגמת השימוש בעקרון השתק הפלוגתה, תוך שמירה על גמישות דיונית לאפשר הוכחת עובדות נוספות. * **הרחבת תשתית עובדתית בעבודת אחזקה:** קבלת טענת התובע לעבודות אחזקה של עגורנים, כבסיס להוכחת מיקרוטראומה, למרות שלא נדונה בהליך הקודם. * **הערכה מחודשת של תדירות תנועות:** קביעה מנומקת כי פעולות ייצוב במות הרמה ומנופים, למרות היותן פיזיות, אינן מגיעות לתדירות המחייבת לפי תורת המיקרוטראומה. * **העדפת עדויות מנהל:** הדגמת המשקל הניתן לעדויות של ממונים על עובדים, כאשר הן אמינות ואינן נובעות מאינטרס פסול. * **הפרדה דיונית ברורה:** הפרדה ברורה וחד משמעית בין תקופות העבודה השונות, וקביעת ההשלכות המשפטיות של כל אחת מהן. בסופו של דבר, פסק הדין משרטט את גבולות ההכרה בנזקי עבודה כתוצאה מעומס חוזרני, תוך בחינה מדוקדקת של מהות העבודה, תדירותה, והיקפה, והשוואתם לדרישות המשפטיות של תורת המיקרוטראומה.