רע"א 1751/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין קודם הנוגע לסכסוך הפרת חוזה בו היו מעורבים מושב עובדים וחבריו. הפרת החוזה המקורית התרחשה בשנת 1996, כאשר המושב הסיר את מועמדותם של חברים מסוימים להקצאת מגרשים, בהסתמך על החלטה שהתקבלה לאחרונה. על החלטה זו הוגשה עתירה, ולאחר מספר פסקי דין וערעורים הורה בית המשפט המחוזי למושב לפצות את החברים על הנזקים שנגרמו להם בשל העיכוב בהקצאת החלקות. לאחר מכן הגיש המושב בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט המחוזי התעלם מהסכמים מסוימים שנחתמו בין הצדדים וכי עילת התביעה של החברים התגבשה רק מאוחר יותר. עם זאת, הבקשה נדחתה, שכן השופט קבע כי אין להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות. השופט אישר את פסקי הדין הקודמים שמצאו את המושב אשם וקבע כי נזקי החברים התגבשו רק בשנת 2002, אז נדרשו לשלם תשלומים לרשויות, ולכן קמה עילת התביעה שלהם באותה עת. בנוסף, השופט מצא כי ההסכמים שהוזכרו על ידי המושב לא הצביעו על ויתור או מניעים מצד החברים. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור, יחד עם עיכוב ביצוע, נדחתה. החלטה זו ניתנה ביום 11.3.2014.