רמ"ש 24072-09-21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בילד בן 10.5 להורים גרושים המעורבים בסכסוך רכושי. הילדה העבירה חלק מההתכתבויות מהטלפון של אביה לטלפון שלה, ולאחר מכן לטלפון של אמה, ללא הסכמת האב. האם ביקשה להשתמש בהתכתבות זו כראיה בתיק סכסוך הרכוש. בית משפט קמא התיר זאת, והאב ערער על החלטה זו. לאחר בחינת הראיות והטענות, מצאה השופטת כי על אף שפרטיותו של האב נפגעה באופן פוטנציאלי, החלטתו של בית משפט קמא הייתה סבירה ומידתית בנסיבות העניין. השופט הדגיש כי הזכות לפרטיות מאוזנת בין הזכות למשפט הוגן לבין הצורך בגילוי האמת. השופט הניח כי האם לא פעלה בתום לב, אך הפגיעה בפרטיות במקרה זה לא הייתה חמורה כמו בתקדימים אחרים. החלטתו של בית משפט קמא להתיר את הראיה, תוך מתן הזדמנות לצדדים שכנגד להסביר או לפרש אותה, נתפסה כבחירה מידתית והגיונית. השופט ציין גם את אופיים הרגיש של סכסוכים משפחתיים ואת השפעתם על קטינים, והדגיש כי על ההורים להיות מודעים להשפעות ארוכות הטווח של סכסוכים כאלה על ילדיהם. בסופו של דבר, הערעור נדחה, החלטת בית משפט קמא לקבל את הראיות אושרה, והשופט קבע כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.