ת"א 37613-02-21

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים. הנתבעים טענו כי תצהיר הבנק ובקשת העיקול לא עמדו במתכונת הנדרשת וחסרו מסמכים נלווים, דבר המהווה מחדל משמעותי. מנגד, הבנק טען כי הנתבעים חייבים להם כספים אך לא פירט את פרטי החוב ולא סיפק דפי חשבון תומכים. במקום זאת, הם התייחסו לפרטים אלה בכתב התביעה. השופט הסכים עם הנאשמים, וקבע כי מחדלים אלה אינם אלא טכניים גרידא. מאחר שהצדדים ויתרו על חקירת המצהירים, קיבלה השופטת את טענות הנאשמים כעובדה. לאחר מכן דן השופט בבקשה לסעד זמני לפי התקנות הרלוונטיות. הם קובעים כי על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה לגופו של עניין, את מאזן הנוחות ואת היעדר השיהוי המיותר בהגשת הבקשה. באשר לסיכויי ההצלחה קבע השופט כי לבנק סיכוי להצליח בתביעתו נגד הנתבעים. עם זאת, בשקלול מאזן הנוחות, החליטה השופטת כי לנתבעים לא ייגרם כל נזק אם הבקשה תיענה, שכן אין להם נושים אחרים ויכולת כלכלית לשלם את התביעה במידת הצורך. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על כך שהבנק לא כלל את עיזבון בנו המנוח של הנתבע מס' 2 כשותף בשותפות, ומצאה בכך חוסר תום לב. בהתחשב בכל אלה, פסק השופט לטובת הנתבעים, קיבל את בקשת הביטול שלהם והורה על ביטול צווי העיקול. ההחלטה התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה, ואם יש שינויים המצדיקים בקשה חדשה, הבנק יכול לעתור שוב לבית המשפט.