רע"א 9955/17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד כרמלטון, מפעילת מנהרות הכרמל, בנוגע לנוהגה לחייב אנשים שאינם מנויים הנוסעים בנתיב המנויים. השאלה המרכזית היא האם הנוהג של כרמלטון לשלוח חשבונות לחייבים שאינם מנויים מפר את תקנות גביית האגרה, דווקא מבחינת העיתוי. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בהחלטה לאשר את התובענה הייצוגית, למעט שינוי בהגדרת הקבוצה המיוצגת. בית המשפט מצא כי טענתה של כרמלטון כי החשבונות נשלחו תוך זמן סביר אינה מוצדקת. פרקטיקת החיוב הנוכחית, המתרחשת כ-30 יום לאחר ההפרה, נמצאה לכאורה בלתי עולה בקנה אחד עם דרישת "זמן סביר" בתקנות גביית אגרה. בית המשפט פירש זאת כתקופה קצרה יותר מהנוהג כיום, ואולי אף קרובה יותר לתקופה בת 7 הימים שהציע כרמלטון. בית המשפט הדגיש כי החשבון משמש כהודעה ראשונה לחייב, ולכן יש לשלוח אותו בתוך פרק זמן קצר יותר. כמו כן נדונה טענה נוספת בנוגע למניעי הנהגים. בית המשפט קבע כי תום הלב או הזדון של הנהגים אינם רלוונטיים להפרת חובה חקוקה במקרה זה, שכן החובה חלה על כל החייבים שאינם מנויים באופן שווה. עם זאת, הגדרת הקבוצה המיוצגת תתוקן כך שתכלול התייחסות מפורשת להיבט הזמן הסביר, שכן ההגדרה הנוכחית מניחה הודעה מיידית, שלא נקבעה. ככלל, בקשת רשות הערעור נדחתה, וכרמלטון חויבה לשאת בהוצאות המשיב. ההחלטה מחזקת את חשיבותם של נוהלי חיוב בזמן ואת פרשנות "הזמן הסביר" בהקשר זה.