פש"ר 29592-03-10

תקציר

בית המשפט דחה בקשה של חייב להיות מוכרז פושט רגל בשל חוסר תום לב מצד החייב. החייב, שרברב שלא עבד שנים, לא סיפק הצדקה מספקת להיעדרותו מהעבודה, ונמצא כי נמנע באופן שיטתי מלהשתלב בה בחזרה. בית המשפט גם הטיל ספק בתום ליבו של החייב בעת יצירת החובות, וציין כי הם נבעו מפלישה לנכס שאינו בבעלותו, וכן מאי קיום הסכם עם בעלי הנכס לתשלום אגרות בגין השימוש בנכס. בנוסף, החייב הודה כי חתם על ערבויות לצדדים שלישיים בעודו כבר שקוע בחובות, ולא פנה לבית המשפט בנוגע להכנסות שלו ושל משפחתו, תוך הגשת דוחות חלקיים ומאוחרים. ככלל, החייב לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת תום לב, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את הבקשה לפשיטת רגל ולאפשר לנושים לנקוט בהליכים משפטיים פרטניים לגביית חובות. ההחלטה התקבלה תוך התחשבות במטרה כפולה של הליכי פשיטת רגל: פירעון לנושים ומתן התחלה חדשה לחייבים. במקרה זה, בית המשפט לא סבר כי החייב ראוי לכך.