בג"צ 6825/07

תקציר

פסק הדין דן בהוראות חוק מרשם האוכלוסין ויישומו על ידי פקיד הרישום. החוק חל הן על תושבי קבע והן על אזרחים, ומחייב אותם להודיע לקצין על כל שינוי בפרטיהם, כגון כתובת. בעוד שפרטים מסוימים יכולים להירשם על סמך הצהרה עצמית, אחרים דורשים ראיות אובייקטיביות. רישום כתובת, הנחשבת ראיה לכאורה, יכול להיעשות אך ורק על בסיס הודעה. עם זאת, לקצין יש סמכות לחקור ולדרוש הוכחות לשינוי, במיוחד עבור תושבי קבע, שמעמדם עלול היה לפקוע. ההבחנה בין אזרחים לתושבי קבע מוצדקת בשל דרישת הקשר המתמשך של האחרונים. הנוהל המעודכן לשינוי כתובות מאזן בין הצורך במרשם אמין לבין הימנעות מבירוקרטיה מיותרת. היא מאפשרת לנושא המשרה לבקש הוכחה לשינוי או לקשר של המבקש לישראל בנסיבות מסוימות. הנוהל, כאשר הוא מפורש באופן סביר, אינו פוגע בזכויותיהם של תושבי קבע. אשר על כן, העתירה נשוא הערעור נדחית, והמשיב מחויב לשאת בהוצאות העותרים.