תפ"ח 27122-01-18

תקציר

מדובר בגבר שהואשם בביצוע עבירות מין ואלימות כלפי בתה הקטינה של בת זוגו ובאלימות כלפי בת זוגו. הראיות נגד הנאשם כללו את עדותו של הקורבן, שנחקר במשטרה ובבית המשפט, ועדותו נמצאה אמינה. עם זאת, מאוחר יותר שינתה הקורבן את גרסתה וטענה כי עדותה הראשונית הייתה שקרית וכי הופעל עליה לחץ מצד משפחתה לשקר. המשטרה לא חקרה את הנסיבות שבהן שינתה הקורבן את גרסתה, והדבר יצר חלל ראייתי שהעלה ספקות לגבי אשמתו של הנאשם. רוב השופטים קבעו כי החלל הראייתי בשילוב פגמים נוספים בראיות, כגון אי זימון אמה של הקורבן כעדה, אינם מאפשרים להסיק מעבר לספק סביר כי הנאשם אשם. לפיכך, הם זיכו את הנאשם מכל אשמה. השופט ואגו, שחלק על כך, היה מרשיע את הנאשם בעבירות מין אך מזכה אותו מעבירות אלימות.