תפ"מ 6137-03-23

תקציר

התובעים והנתבעים התקשרו בהסכם שכירות, אותו ביקשו התובעים לבטל בשל מספר הפרות, לרבות שכירות משנה בלתי מורשית, אי המצאת פוליסת ביטוח, אי המצאת ערבות בנקאית ותחזוקה לקויה של הבית. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. לגבי הפרת חכירת המשנה קבע בית המשפט כי התובעים הסכימו לכך מכללא, וההפרה אינה מהותית, מה גם ששוכר המשנה עזב חודשים לפני הודעת הביטול. באשר לפוליסת הביטוח והערבות הבנקאית, הגיע בית המשפט למסקנה כי הימנעותם של התובעים מהעלאת סוגיות אלה לאורך תקופה משמעותית היוותה הסכמה מכללא והפכה את ההפרות לבלתי מהותיות. יתר על כן, הנתבעים הציעו לתקן את שני המצבים בתוך עשרה ימים, אך התובעים שלחו הודעת ביטול מבלי לתת להם ארכה. בנושא תחזוקת הבית מצא בית המשפט כי טענות התובעים אינן נתמכות וכי הנתבעים תחזקו את הבית כראוי. התובעים גם לא העלו כל חשש לתחזוקה לפני שליחת הודעת הביטול, ולכן סיום החוזה אינו חוקי. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת הפינוי של התובעים, הורה להם לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי דין בסך 15,000 ₪, וקבע כי התובעים ביטלו את הסכם השכירות שלא כדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 24.5.2023.