סע"ש 59385-12-19

תקציר

התובע, עובד קבוע בחברה הנתבעת, פוטר לאחר שהוגשה נגדו תלונה, שכללה טענות לשימוש בסמים וגניבת רכוש החברה. התובע טען כי פיטוריו היו שלא כדין, ללא עילה ובחוסר תום לב, וכי נבעו ממניעים אישיים של קרובי משפחתו, שהשפיעו על נושאי המשרה בחברה. בית הדין קיבל את טענות התובע וקבע כי הנתבעת הפרה את חובותיה כלפי התובע בכל שלב של הליך הפיטורים, החל מאיסוף התובענה ועד להחלטה לפטרו. בית המשפט מצא כי בדיקת החשדות הייתה שטחית ולא הוגנת, וכי השימוע שנערך לתובע היה פגום וטקסי בלבד. בנוסף, בית הדין מצא כי פיטורי התובעת התבססו על בדיקת פוליגרף שאין לייחס לה משקל ראייתי, תוך התעלמות משורה של נתונים מקוממים והתעלמות מטענותיה כבדות המשקל של התובעת. עוד קבע בית הדין כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כלפי התובעת בכל הנוגע להיעדרותו של נציג ועד העובדים מהדיון. בית המשפט קבע כי התובע פוטר שלא כדין, ללא עילה, בחוסר תום לב ובחוסר הגינות, והורה לנתבעת לשלם לו פיצוי בסך 25,413 ₪ בגין נזק ממוני, ו-130,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין.