ע"פ 845/02

תקציר

המדינה ערערה על זיכויים של ארבעה משיבים מעבירות הגבלים עסקיים. הערעור עסק בהסדר כובל בין תנובה למאיר עזרא בנוגע ליבוא ושיווק בשר כשר בישראל, שגובש בשנת 1993 באמצעות פעילותה של חברת תמ"א שבבעלות שני הצדדים. ההסדר כלל קביעת מחירי מינימום וחלוקת שוק בין החברות. בית המשפט קיבל את הערעור, וקבע כי ההסדר מפר את סעיפים 2, 47 ו-48 לחוק ההגבלים העסקיים, וקבע כי המדינה לא נדרשה להוכיח פגיעה ממשית בתחרות, שכן ההסדר נופל בגדר חזקות הנזק המכריעות לפי סעיף 2(ב) לחוק. בית המשפט דחה את הגנת המשיבים בדבר טעות במצב משפטי, בקובעו כי הסתמכותם על ייעוץ משפטי בעל-פה אינה סבירה, במיוחד נוכח האינדיקציות לסוגיות משפטיות פוטנציאליות שהיו להם. עם זאת, בית המשפט מצא כי חלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, היעדר אכיפתם של דיני ההגבלים העסקיים באותה עת והעובדה שההסדר הכובל מעולם לא יושם, היו נסיבות חריגות המצדיקות הקלה בעונש. בית המשפט התחשב גם בנסיבותיו הפרטניות של כל משיב. כתוצאה מכך הורשעו תנובה ולנדסמן (מנכ"ל תנובה דאז) אך קיבלו עונשים מופחתים: תנובה נקנסה ב-600 אלף שקל ולנדסמן ב-10,000 שקל. בית המשפט אישר את הקנסות המוסכמים של מאיר עזרא (500 אלף שקל) ודוד עזרא (100 אלף שקל), מקבילו של לנדסמן במאיר עזרא. השופטים הדגישו כי הפחתת העונשים אינה תקדימית ונבעה מנסיבות המקרה הספציפיות. השופט א' א' לוי והשופט ס' ג'ובראן הסכימו עם הכרעת הדין.