ת"פ 40230/07

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה של שלושה מבקשים להצטרף להליך פלילי כ"ידידי בית המשפט" או "ידידי בית המשפט". המבקשים 1 ו-2 הם הוריו של ההרוג, המבקשים 3 מהווים פורום של עשרות עמותות וארגונים אשר חרטו על דגלם להילחם בתופעת הנהיגה תחת השפעה בה עוסק כתב האישום. המבקשים ביקשו להצטרף להליך כדי לייצג את האינטרס הציבורי הרחב ולהשפיע על רף הענישה שיקבע בית המשפט. המדינה וההגנה התנגדו לבקשת המבקשים, בטענה כי מערכת המשפט הפלילי מבוססת על מודל דו-צדדי, שבו המדינה מייצגת את התביעה והנאשם מיוצג על ידי עורך דין. לטענת המשיבים, תרומתם של המבקשים לא תוסיף פרספקטיבה משפטית חדשה, והשתתפותם תפגע ביעילות המשפט ותפגע בזכויות הנאשם. השופט הסכים עם המשיבים ודחה את בקשת המבקשים, תוך שהוא מדגיש כי ההליך הפלילי הוא באחריות המדינה בלבד. השופט ציין כי אף שבית המשפט אינו סגור לחלוטין בפני צדדים נוספים, המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים להצטרפות להליך. השופטת התוותה את הקריטריונים להתרת "amicus curiae", הכוללים את תרומתם הפוטנציאלית של המבקשים, אופי גופם, מומחיותם, סוג ההליך, שלב הבקשה ומהות הסוגיה העומדת על הפרק. במקרה זה, השופט מצא כי המבקשים לא הוכיחו כיצד יתרמו להליך, והשתתפותם עלולה לשבש את המשפט ולפגוע בזכויות הנאשם. כמו כן, הדגישה השופטת כי חוק זכויות נפגעי עבירה מעניק לנפגעי עבירה ובני משפחותיהם זכויות מספיקות, אותן יש לממש במסגרת החוק האמור. לבסוף, השופט הורה על הערכה פסיכיאטרית נוספת של הנאשם כדי לקבוע את מצבו הנפשי והאם יש להוציא צו אשפוז. המבקשים קיבלו מעמד של "מעמד ביניים" שיאפשר להם לדפוק בדלת ולטעון את טענותיהם, אך כל בקשה שיגישו לא תידון על ידי בית המשפט.