תפ"ח 10227-09-19

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת להליך פלילי שבו נאשם מואשם ברצח בנסיבות מחמירות. הדיון נסוב סביב שיחה שהתנהלה בין התובעים לבין עד מומחה במהלך חקירתו הנגדית של האחרון. השיחה עוסקת בשיטה סטטיסטית חדשה ונוגעת בסוגיות שעלו במהלך החקירה הנגדית. ההגנה טענה כי שיחה זו היוותה פגם בהליך המשפטי, המצדיק פסילת עדותו של העד המומחה. לאחר שבחן את דוקטרינת ההגנה מפני צדק, כפי שהותוותה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, הכיר בית המשפט בכך שהשיחה לא הייתה צריכה להתקיים. עם זאת, השופטים הגיעו למסקנה כי לא הייתה כוונה להשפיע שלא כדין על העד המומחה, והשיחה לא פגעה באופן משמעותי בתחושת הצדק וההגינות. הם ביססו מסקנה זו על כך שעורך הדין המטפל בתיק לא היה מעורב בשיחה וכי העד המומחה לא תודרך מראש. יתר על כן, חומרת העבירה, במקרה זה, רצח בנסיבות מחמירות, מטה את הכף לכיוון אי פסילת הראיות. תחת זאת, קבעו השופטים כי חקירתו הנגדית של העד המומחה תוכל להתייחס לכל הסוגיות הרלוונטיות, ובית המשפט יקבע בהמשך את משקל העדות. לפיכך, הבקשה לפסילת הראיות נדחתה.