ה"פ 59449-01-16

תקציר

בבעלות המבקשים חלקת קרקע בירושלים שהופקעה על ידי המשיבים (העירייה) בשנת 2004 לצרכי ציבור. הצדדים הסכימו על פיצויי ההפקעה אך חלקו על רכיבים אחרים בתביעת המבקשים לפיצויים. התביעות העיקריות היו בגין הפסד דמי חכירה, פיצוי בגין הפרת התחייבויות חקיבתיות על ידי העירייה והוצאות נלוות. בית המשפט קבע כי המבקשים זכאים להפסד דמי חכירה לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), שכן הקרקע הופקעה לפני ביטול סעיף זה בשנת 2010. בית המשפט חישב את דמי החכירה לתקופה שבין 2004 ל-2017 על פי שווי הקרקע, וקבע את הסכום על 703,680 שקל. כמו כן נפסקו למבקשים פיצויים בגין הפרת חובותיה החקוקות של העירייה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, המחייבים את הרשות המפקיעה למסור הודעה על כוונתה להפקיע. בית המשפט פסק פיצוי בסך 50 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ההחזקה. בנוסף, בית המשפט מצא כי העירייה הפרה את חובתה לשלם את סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת באופן מיידי והורה לה לשלם הפרשי הצמדה וריבית על סך 160,000 ₪ (הסכום שאינו שנוי במחלוקת לפי מומחה בית המשפט) ממועד ההחזקה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת המבקשים להוצאות נלוות, שכן לא הוצאו להם הוצאות בפועל ולא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. בסך הכל חויבו המשיבים לשלם למבקשים סך של 1,357,360 ₪ (כולל פיצויי ההפקעה שכבר הוסכם עליהם בסך 486,000 ₪), וכן הוצאות משפט, הוצאות חוות דעת שמאים ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 12% מסך התשלומים.