חדל"ת 4857-06-25
פסק-דין מחוזי תל אביב -יפו
תקציר
**ניתוח משפטי של פסק דין בעניין א. ברפמן בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'** **מבוא** פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופטת נועה גרוסמן, עוסק בבקשה לאישור הסדר חוב לחברה, א. ברפמן בע"מ, במסגרת הליכי חדלות פירעון. נקודת המחלוקת המרכזית בפסק הדין היא התנגדותה של נושה אחת, "גמא ניהול וסליקה בע"מ" (להלן: "גמא"), להסדר המוצע, אשר זכה לתמיכתם של רוב הנושים. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה האם לאשר את ההסדר מכוח סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), המאפשר לבית המשפט לאשר הסדר גם אם לא זכה לרוב הנדרש באסיפות הנושים. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **עקרון "טובת הנושים" ומבחן האלטרנטיבה (סעיף 87 לחוק):** * החוק, ובמיוחד סעיף 87, מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב לאשר הסדר נושים גם אם הוא אינו מקובל על רוב הנושים בסוג מסוים. העיקרון המנחה במקרה כזה הוא "טובת הנושים", כלומר, האם אישור ההסדר המוצע אכן ייטיב עם הנושים יותר מאשר החלופה הקיימת – פירוק החברה והליכי חדלות פירעון אישיים לבעלי המניות. * בית המשפט מדגיש כי אין לנהל משא ומתן לשיפור הצעת ההסדר בבית המשפט, אלא יש לכבד את עבודת בעל התפקיד (מנהלת ההסדר) ואת החלטות אסיפות הנושים. "אולם, לטעמי אין מקום לפתיחת הצעת ההסדר וניהול מו"מ מחדש ע"י בית המשפט... אין להפוך את אולם בית המשפט ל'בזאר טורקי'". (סעיף 37). * במקרה זה, בית המשפט בחן את החלופה של פירוק החברה ומצא כי במסגרת הסדר החוב המוצע, הנושים יקבלו דיבידנד גבוה יותר (100% ברוטו) תוך תקופה קצרה יחסית (18 חודשים), לעומת מצב פחות טוב הצפוי בהליך פירוק. "החלופה היא פנייה להליך פירוק החברה ולהליכי חדלות פירעון אישיים לבעלי המניות. אך, דומה כי מסלול זה יירע את מצבם של הנושים, לעומת מסלול אישור ההסדר לפי סעיף 87." (סעיף 48). 2. **הגנה על נכסים פנסיוניים (סעיף 228 לחוק):** * גמא טענה כי יש לשלוח יד במוצרים הפנסיוניים של בעלי השליטה. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מדגיש את ההגנה הסטטוטורית המוענקת לכספים אלו. "העובדה שדוד... כבר הגיע לגיל פנסיה... אינה מצדיקה נטילת כספים שנחסכו על ידו בדיוק לצורך תקופה זו... סעיף 228 לחוק... מחריג את הכספים שנצברו בקופת גמל לטובת יחיד ממסת 'הנכסים בני החלוקה' בהליך בחדלות פירעון". (סעיף 42). * התייחסות זו מדגישה את תכלית החוק להגן על חיסכון פנסיוני, המהווה רשת ביטחון לעתיד, ומבחינה בין כספים המיועדים לקצבה לבין כספים אחרים. 3. **שיקולים נוספים בהערכת נכסי בעלי המניות:** * בית המשפט בחן את טענות גמא לגבי נכסיהם האישיים של בעלי המניות וקבע כי יש להתחשב בזכויות בני הזוג, המשכנתאות, עלויות המיסוי הצפויות, והצורך בדיור חלוף. "ביחס לנכסיהם האישיים של דוד ואמיר, הייתה מצד ב"כ גמא התעלמות מוחלטת מזכויות בנות הזוג, מהמשכנתאות... מערך המיסוי... ומהחובה לייצר דיור חלוף." (סעיף 39). * התייחסות זו משקפת גישה הוליסטית בהערכת שווי נכסים, אשר אינה מתמקדת אך ורק בשווי הנכס כפי שהוא רשום על שם החייב, אלא לוקחת בחשבון מכלול שלם של זכויות וחובות, לרבות כאלה הנובעים מדיני המשפחה. 4. **שימור המותג והמשכיות עסקית:** * בית המשפט הדגיש את מטרת החוק לשקם חברות ולאו דווקא לפרקן. "מטרתנו לשקם את החברה ואת נושיה... ההעדפה של חלופת השיקום, על פני חלופת הפירוק, היא נר לרגלינו..." (סעיף 49). * אישור ההסדר, גם בנסיבות בהן נושה אחת מתנגדת, נועד להבטיח המשכיות עסקית, לשמר מקומות עבודה, ולשמור על ערך המותג, כל זאת לטובת הנושים והמשק בכללותו. 5. **הבחנה בין דיבידנד "ברוטו" ל"נטו":** * ההתנגדות המרכזית של גמא נבעה מכך שההסדר מבטיח לה דיבידנד של 100% "ברוטו" ולא "נטו". בית המשפט דחה את דרישה זו, תוך שהוא מסביר כי תשלום "ברוטו" הוא תשלום סביר בהליך הסדר נושים, ובקשתה של גמא ל"נטו" הייתה למעשה דרישה בלתי סבירה שיכולה להוביל לפירוק החברה. "באסיפה השלישית... הייתה גמא המתנגדת היחידה... גמא אוחזת ב- 37% מהנשייה... כך שרק 63% מערך הנושים הללו הצביע בעד הצעת ההסדר, מספר אשר רחוק מהמספר של 75% הנדרש בדין. ... גמא לא תקפה את הצעת המציעה. את חיציה כיוונה אך ורק כלפי בעלי המניות. ... היא מלינה על כך שהוצאות הכינוס לא ייכללו בחשבון הדיבידנד שיחולק לה. כך תזכה ל-100% ברוטו מסכום חובה ולא ל-100% נטו כפי שקיוותה תחילה." (סעיפים 31, 32, 34). 6. **תפקיד בעל התפקיד (מנהלת ההסדר) ומגבלות בית המשפט:** * בית המשפט מביע הערכה רבה לעבודתה של מנהלת ההסדר, אשר ניהלה מו"מ מורכב, שיווקה את נכסי החברה, ופעלה למקסם את התמורה לנושים. "אני רואה לנכון לכבד את מאמציה של מנהלת ההסדר... לא היו מבוטלים. בעלת התפקיד הצליחה להשיא את התמורה לנושים, עד כדי 100% ברוטו דיבידנד לנושים כאשר התשלום לידיהם יבוצע בתקופת זמן קצרה יחסית של 18 חודש." (סעיף 37). * הפסיקה מדגישה את תפקידו המרכזי של בעל התפקיד בהבאת הסדר נושים, ואת ההסתייגות של בית המשפט מלהתערב באופן פעיל במשא ומתן או להפוך את בית המשפט לזירה להמשך הליכי מו"מ. **סיכום** פסק הדין מדגים את יישום עקרונות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תוך איזון בין רצונם של רוב הנושים לבין התנגדות של נושה ספציפית. בית המשפט מפעיל את סמכותו לפי סעיף 87 לחוק, תוך שהוא משתכנע כי אישור ההסדר המוצע, על אף חוסר רוב הערך באסיפת נושים מסוימת, הינו לטובת כלל הנושים, וכי חלופת הפירוק תביא לתוצאה פחות טובה. בנוסף, פסק הדין מדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות פנסיוניות, את הצורך בבחינה הוליסטית של נכסי בעלי המניות, ואת המדיניות השיפוטית המעדיפה שיקום חברות על פני פירוקן.
חדל"ת 4857-06-25 ברפמן בע"מ נ. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מחוזי (30.10.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.