ת"א 1547-08-07

תקציר

המחלוקת היא על מעבר כביש על חלקת אדמה בבעלות הנתבעת, הגובלת במקרקעי שלושת התובעים. התובעים, בעלי הזכויות בחלקה, מבקשים לאכוף הסכם מיום 20.11.85, המזכה אותם לטענתם בכביש גישה ברוחב שני מטרים ממגרש הנתבעת בצד המזרחי. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי ההסכם מתייחס לכביש קיים בצד המערבי של נכסיו. לאחר עיון בתיק, עדויות עדים וביקור במקום, פסק השופט לטובת הנאשם. השופטת טענה כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שההסכם עסק בכביש בצד המזרחי, ואילו ראיות אחרות תמכו בטענת הנתבע כי הכביש המדובר הוא זה שנמצא בצד המערבי. השופטת דחתה גם את טענת התובעים כי הייתה להם זכות מעבר מכורח המציאות, שכן הייתה דרך נוספת המובילה לחלקתם, אם כי בחלקה דרך מקרקעיו של תובע אחר. זאת ועוד, השופטת קבעה כי תצהירי עדי התביעה, שנפטרו לפני העדות, אינם קבילים שכן הם מהווים עדות שמיעה. משהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, דחתה השופטת את התביעה והורתה להם לכסות את הוצאות הנתבע, לרבות שכ"ט עורכי דין, בסך 5,000 ₪.