עפ"ת 42176-08-17

תקציר

המערער ערער על החלטת בית משפט קמא למנוע ממנו את האפשרות לחזור בו מהודאתו, בטענה כי נפלו אי סדרים בהקראת כתב האישום וכי בא כוחו הקודם לא עיין בתיק החקירה. הטענה הראשונה התבססה על כך שלמרות שבא כוח המערער הצהיר כי קרא והסביר את כתב האישום למערער, האחרון לא אישר זאת, דבר המהווה פגם פרוצדורלי. השופטת אמנם הכירה בפגם אך הדגישה כי יש לבחון את השלכותיו, מה גם שתכלית ההליך - להבטיח את מודעותו של המערער לאישומים נגדו - התגשמה בדרכים אחרות. המערער הודה באישומים והודה בהסדר טיעון רק שישה ימים לאחר האירוע, דבר המעיד על הבנתו את האישומים. יתר על כן, השופט מצא את טענותיהם של המערער ואביו, שהגישו תצהירים, כבלתי מהימנות. באשר לטענה השנייה, ציין השופט את חשיבות העיון של הסנגור בתיק החקירה, אך טען כי אין חובה מוחלטת להעתיק את התיק בצילום, במיוחד לאור העובדה שבא כוחו הקודם של המערער טען כי עיין בו פעמיים. השופט הגיע למסקנה כי לא היו "טעמים מיוחדים" המאפשרים למערער לחזור בו מהודאתו, וכי זכויותיו לא נפגעו במידה שתצדיק קבלת הערעור. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונשו.