הפ"ב 37270-11-13

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו ומצא כי בין הבורר לבין המשיב מס' 1 התקיימה מערכת יחסים אישית קרובה, שהתפתחה במהלך הליך הבוררות ולא נחשפה בפני המבקש. בית המשפט הגיע למסקנה כי מערכת יחסים זו מעוררת חשש אובייקטיבי בדבר משוא פנים של הבורר ועלולה להשפיע על פסיקתו. בעוד שכוונותיו של הבורר היו ככל הנראה טהורות, אי גילוי העמקת יחסיו עם המשיב מס' 1 פגע באמונו של המבקש בו ובמראית פני הצדק. בנוסף, בית המשפט התחשב בהתנהגותו של הבורר, לרבות הימנעותו מלחשוף את מערכת היחסים המתחזקת והתנהלותו בהליך, דבר שהביא לתחושת משוא פנים. בית המשפט הדגיש כי חלוף הזמן מאז החלה הבוררות והשלב הנוכחי של ההליך משמעותו שסילוק הבורר יגרום נזק מינימלי לצדדים. לפיכך הוחלט כי יש לפסול את הבורר מן התיק. המשיבים מס' 1 ו-2 חויבו לשאת בשכר טרחת עורך דינו של המבקש ובהוצאותיו, ואילו בקשתו של המבקש להוצאות אישיות בשל התנהלותו של הצד השני נדחתה. הצדדים קיבלו הנחיות להגיש רשימות של בוררים מוצעים ולנסות להגיע להסכמה ביניהם על בורר. אם לא תושג הסכמה, בית המשפט יפנה את הצדדים ללשכת המהנדסים למינוי בורר.