ע"מ 33/95
החלטה צבאי
תקציר
הערעור נדחה משום שהיו ראיות לכאורה לכך שהמערער ביצע את העבירות המיוחסות לו. עבירות הוצאת הנשק מידי הצבא אינן מקימות עילת מעצר אוטומטית, אולם במקרה זה חומרת העבירה ונסיבותיה מהוות סיכון רב לציבור, ובכך מצדיקות את מעצרו של המערער עד תום ההליכים. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו משפיע על דיני המעצר של חיילים לאחר הגשת כתב אישום, אך אינו מבטל את ייחודם של הליכים משפטיים צבאיים ואת צרכיו המיוחדים של הצבא. עילות מעצר לאחר הגשת כתב אישום צריכות להיקבע בחוק השיפוט הצבאי עצמו ואף לאחר חקיקת חוק היסוד מוצדק מעצר חיילים לאחר הגשת כתב אישום מטעמי הרתעה. פסקי דין צבאיים הכירו בהפרת המשמעת הצבאית ובחומרת העבירה כעילה למעצר, אך יש לראות בהן עילה אחת, שכן הפגיעה בצבא היא גורם מחמיר של העבירה. השפעתו של חוק היסוד מצמצמת בהכרח את היקף המעצרים, אך לא במידה שהמעצר מתבצע רק במקרים חריגים. אופיו של השירות הצבאי ומשכו הקצר של ההליכים הצבאיים מצדיקים הקלה מסוימת בהיקף המעצרים לאחר הגשת כתב אישום.
ע"מ 33/95 אסעד ויסאם נ' התובע הצבאי הראשי, צבאי (6.12.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.