ע"פ 4514/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעור על הרשעה ברצח. המערער טען כי מסדר הזיהוי נערך ללא נוכחות סניגורו, דבר הפוגע בזכויותיו. בית המשפט קבע כי אמנם נוכחותו של סניגור היא זכות יסוד, אך ישנן נסיבות בהן ניתן לקיים את המסדר בלעדיו, כגון כאשר עורך הדין מקבל הודעה על המסדר אך מסרב להגיע ללא הסבר סביר. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי היעדרותו של עורך הדין נבעה מרשלנותו שלו, והמערער לא יכול היה לטעון אחרת, שכן מעשיו שלו הם שהביאו להיעדרותו. כמו כן, נשמרו זכויותיו של המערער במהלך מסדר הזיהוי, ומסדר הזיהוי תועד בהתאם. לפיכך, היעדרו של הסניגור לא השפיע על משקל הראיות. בית המשפט בחן גם את סוגיית ההיכרות המוקדמת בין המערער לבין אחד העדים המזהים ומצא כי מפגש קצר וחד פעמי אינו מהווה היכרות מוקדמת משמעותית שיש בה כדי לשלול את משקלן של ראיות הזיהוי. כמו כן נבחנה מהימנותם של העדים, וממצאי בית המשפט המחוזי אושרו, שכן הם התבססו על התרשמותם הישירה של העדים והראיות. אשר לסיווגו של המערער כשותף לביצוע העבירה, הסכים בית המשפט עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי נוכחותו בזירת הרצח יחד עם ארגון חמוש, יחד עם ידיעתו על הפיגוע, העמידו אותו במעגל הפנימי של העבירה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור והותיר את ההרשעה על כנה. השופט רובינשטיין והשופט דנציגר הסכימו עם ההחלטה.