רע"פ 2882/04

תקציר

עניינה של ההחלטה בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין מעשה מגונה שביצע המבקש. הבקשה הוגשה נגד מדינת ישראל, בבקשה לבטל את ההרשעה וגזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום. בית משפט השלום הרשיע את המבקש על סמך עדותה של המתלוננת, שזיהתה את המבקש כמבצע המעשה המגונה, וגזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, מחציתם על תנאי ושכר טרחה בסך 2,500 ₪. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על ההרשעה ועל חומרת העונש. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אישר את ההרשעה אך הפחית את תקופת המאסר לתשעה חודשים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, חזר על טיעונים קודמים וביקש הקלה נוספת בעונש. בית המשפט קבע כי אין הצדקה להתערבות נוספת, מה גם שמדובר בעדות אחת, שגובתה די הצורך בראיות אחרות. בקשת רשות הערעור, לרבות הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחתה אפוא. כתוצאה מכך, הרשעתו של המבקש עמדה בעינה, ועונש המאסר של תשעה חודשים נותר על כנו.