בג"צ 4275/22

תקציר

בג"ץ דחה עתירה נגד צו להקמת ציר סיור בגדה המערבית. העותרים טענו כי הצו לא הונע משיקולים ביטחוניים, וכי הוא יגרום לפגיעה משמעותית בתושבים ובבעלי הקרקע באזור, בעוד המשיבים, רשויות הצבא והמינהל, הצדיקו את הצו על בסיס צרכים ביטחוניים קונקרטיים. בית המשפט קבע, כי השיקולים הביטחוניים שהציגו המשיבים הוכחו ומשכנעים, לרבות הצורך למנוע מעבר כלי רכב באזור, והתוואי שנבחר נמצא כמתאים ביותר לצרכים אלה. בית המשפט הכיר בפגיעה בזכויות העותרים, אך מצא אותה פחותה מהנטען, מה גם שהתוואי יאפשר גישה להולכי רגל ובמידה מסוימת גם גישת כלי רכב בתיאום מראש. פסק הדין הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון למפקדים צבאיים בעניינים אלה, ואת תפקידו המצומצם של בית המשפט בבחינת החלטות ביטחוניות, במיוחד כאשר פתרונות חלופיים נשקלו ונמצאו פחות ישימים. זאת ועוד, בית המשפט הצביע על פער משמעותי בין הטענות העובדתיות בעתירה לבין המציאות בפועל, ומתח ביקורת על העותרים שלא הציגו מידע מדויק. השופט אלרון הגיע למסקנה כי העותרים לא הוכיחו פגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם, ולפיכך העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים. השופטת רונן הסכימה עם הדחייה, אך לא תמכה בצו ההוצאות.