ת"א 46765-03-16

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם תביעת התובע התיישנה בשל איחור בהגשת התביעה, לאחר תום תקופת המעבר הנטענת. הנתבע טוען כי התביעה הוגשה יום אחד מאוחר מדי, ביום 21.3.2016, ולכן חלה תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי התביעה הוגשה בתוך המועד האחרון, ביום 21.3.2013, כפי שהורה בית המשפט העליון בפסק דין קודם (הלכת ארידור). השופטת מסכימה עם התובעת ומציינת כי המועד האחרון להגשת התביעה היה 21.3.2016, ובהינתן שהתביעה הוגשה במועד זה, טענת ההתיישנות של הנתבעת אינה עומדת בעינה. יתר על כן, השופט דן בכך שתקנה 529, המחריגה תקופות פגרת בית המשפט ממגבלות הזמן הפרוצדורליות, אינה רלוונטית במקרה זה. זאת, משום שהמועד האחרון להגשת התביעה לא נקבע על ידי בית המשפט ולא היה לו כל קשר לעבודת בית המשפט. השופטת מדגישה כי קבלת טענת הנתבע תאריך את מועד הגשת התביעות במספר חודשים, בניגוד להחלטת בית המשפט העליון בעניין ארידור. לבסוף, השופט מורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות מופחתות בסך 3,500 ₪ וקובע את הדיון הבא ליום 16.1.2017.