סע"ש 32153-01-16

תקציר

בית הדין מצא כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע, טאהא אבו ראס, לבין הנתבעת, חוות נעמה בע"מ, למרות שהוציאה לו תלושי שכר לעיתים. התובעת עסקה בגידול כבשים וסיפקה שירותים למשק הנתבע, אך נמצאה כעצמאית ועצמאית. מהראיות עולה כי התובע ניהל עסק משלו, העסיק עובדים, סיפק כלים בעצמו ונשא בהוצאות הקשורות לעסק. עבודתו הייתה עונתית ותקופתית, והוא עבד גם במשקים אחרים, דבר המעיד על חוסר בלעדיות עם הנתבעת. בית המשפט הסתמך על מבחנים שונים כפי שהותוו בפסיקה, לרבות מבחן האינטגרציה, מבחן הקשר האישי, מבחן הכפיפות, מבחן הפיקוח והבקרה, מבחן אספקת הכלים, מבחן אמצעי התשלום ועוד, כדי להגיע למסקנה כי מערכת היחסים בין התובע לנתבע היא של נותן שירות ולקוח. עדותו הבלתי מהימנה והבלתי קוהרנטית של התובע, כמו גם עדותו של העד התומך בו, תמכו אף הם בגרסתם של הנתבעים לאירועים. משכך, דחה בית הדין את תביעת התובעת לתשלום שעות נוספות, פיצויי פיטורים והטבות תעסוקה אחרות, מבלי להידרש לדון בפרטי טענות אלה. התובע חויב לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם המשפטיות, בסך 20,000 ₪, בשל אופיו העקר של ההליך. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, לרבות טענותיו הבלתי מוצדקות של התובע והעומס המיותר על הנתבעים. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.