דב"ע נה/103 - 3

תקציר

שני עובדים, מחמוד עויסאת ואיברהים עויסאת, פוטרו על ידי מעסיקם, המשיב הוד חפר, מבלי ששולמו להם פיצויי פיטורים בשנת 1986, לאחר שהואשמו בגניבת בשר ממפעל גרנות. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעתו של מחמוד לפיצויי פיטורים נוספים וקיבל חלקית את תביעתו של איברהים, והורה להוד חפר לשלם למערערים שכר טרחה. המערערים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה וטענו כי שגה בית הדין האזורי במספר החלטות פרוצדורליות, ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות. הוד חפר טען כי בית הדין אינו צריך להתערב בהחלטות אלה וכי טענות המערערים לפיצויים חוזיים ולפיצויי פיטורים מוגדלים אינן מוצדקות. בית הדין הארצי לעבודה פסק לטובת המערערים. בית המשפט קבע כי קיים קשר משפטי ישיר בין הוד חפר לבין אריק רייכמן, מנכ"ל גרנות, שהיה הנאשם במשפט קודם הקשור לתיק זה. המשפט הקודם יצר "השתק חברה", כלומר סוגיית גניבת הבשר הנטענת של המערערים כבר הוכרעה. לפיכך, קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מחמוד אשם אינה נכונה. שני המערערים היו זכאים לפיצויי פיטורים מלאים, ומאחר שאיברהים כבר קיבל את תשלומו, יש להשלים את תשלומו של מחמוד. המערערים תבעו גם פיצויים מוגדלים, ובית הדין פסק להם תוספת של 100% מפיצויי הפיטורים בשל חוסר תום הלב של הוד חפר וזלזול בעקרונות ההגינות בטיפול בתיק. המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות בסך 10,000 ₪.