ת"א 28193-02-24

תקציר

בפסק דין זה פוסק השופט ח' קירש בסכסוך בין שני צדדים על מימוש הסכם אופציה במקרקעין. המבקשת, חברת ימאים 88, טענה כי מילאו אחר תנאי ההשעיה המפורטים בהסכם, ואילו המשיבה, ריט אזורים - ה.פ. חיים בע"מ, טענה כי התנאים לא התקיימו. סלע המחלוקת העיקרי היה האם זכויותיו של המבקש במקרקעין נרשמו במועד, כפי שנקבע בהסכם. לאחר בחינת התיק, מצא השופט קירש כי המבקש כמעט מילא את דרישת הרישום אך התעכב מעט בכך. עוד ציינו כי התב"ע שפורסמה אפשרה יותר דירות מהמקסימום שהוסכם עליו בהסכם האופציה. מאחר שהמשיבה הבהירה כי אין בכוונתה לממש את האופציה בכל מקרה, הצטמצמה המחלוקת העיקרית לקביעה האם התקיימו תנאי ההשעיה. לו היו עושים כן, התמורה בגין האופציה, בשווי 8 מיליון שקל, הייתה מוחזרת למבקש. אם לא, אז הכסף ילך למשיב. השופט קירש שקל את סיכויי ההצלחה של המבקש בתביעה העיקרית ומצא אותם טובים למדי, למרות פרשנותו של המשיב להסכם. עם זאת, בשקלול מאזן הנוחות והנזקים הפוטנציאליים, פסק השופט לטובת המשיב. הם נימקו זאת בכך שמאחר שהנזק הכספי שנגרם למבקש הוא בר כימות והפיך, אין הצדקה לצו מניעה זמני השומר על המצב הקיים, במיוחד נוכח יציבותו הפיננסית של המשיב. עוד טענה השופטת כי מנגנון הנאמנות שנכלל בהסכם אינו מצדיק אוטומטית מתן צו מניעה זמני. תחת זאת, יש לבחון את השיקולים השונים המפורטים בתקנות סדר הדין האזרחי, לרבות מאזן הפגיעה ותום הלב. השופט קירש התייחס גם לניסיונו של המבקש להציג באופן שונה את השלכות אי הציות בהליך משפטי אחר, דבר שפגע באמינותו. בסופו של דבר דחה השופט את בקשת המבקש לצו מניעה זמני והורה לנאמנים להשיב למשיב את הפיקדון בסך 8 מיליון שקל, ובלבד שהמשיב יתחייב להחזיק בנכסים נזילים מספיקים לתשלום למבקש אם תצליח התביעה העיקרית. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות, והערבות של המבקש הוחזרה להם.