ת"א 2353/04

תקציר

בעל בית בתל אביב תבע את חברת הביטוח שלו לאחר פריצה, בטענה לנזק רב למבנה ולתכולתו. חברת הביטוח סירבה לשלם את מלוא הסכום הנתבע, בטענה כי התובע ביים את הפריצה כדי להונות את חברת הביטוח, ולכן הם פטורים מאחריות. עוד טענה חברת הביטוח כי התובע מסר פרטים כוזבים בעת הוצאת הפוליסה, ולא גילה כי הבית הוא אתר בנייה ולא דירת מגורים. בית המשפט פסק לטובת התובע. הנתבע אמנם העלה חשדות כבדים לגבי אמינות הטענה, אך לא הביא ראיות מספיקות לכך שהתובע ביים את הפריצה, ואף לא הוכיח כי מסר במתכוון פרטים כוזבים בעת הוצאת הפוליסה. לפיכך, חברת הביטוח הייתה חייבת בתשלום התביעה. עם זאת, השופטת מצאה כי חלק מהנזקים להם טען התובע לא נגרמו כתוצאה מהפריצה, ואחרים אינם מכוסים בפוליסת הביטוח. משכך, חויבה חברת הביטוח לשלם את הסכום של 36,881 ₪, אותו כבר קיבלה התובעת, בניכוי השתתפות עצמית בסך 460 ₪. התובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪ + מע"מ, והשופט החליט שלא לפסוק לתובע ריבית מיוחדת.