ב"ל 65421-10-21

תקציר

התובע, עו"ד אהוד קינן, הגיש תביעה נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את בקשתו לפיצוי בגין אוטם שריר הלב (התקף לב) שעבר בינואר 2020, שלטענתו נגרם כתוצאה מלחץ בעבודה. הנתבע טען כי טענתו של קינן אינה נתמכת בראיות וכי האירועים שהובילו להתקף הלב שלו לא היוו אירוע מקרי כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי. השופט סיכם את התשתית העובדתית של התביעה, והציג את מקצועו של קינן, את שני התפקידים שמילא באותה עת - ככלכלן ומנהל, וכיו"ר קיבוצו - ואת אירועי ינואר 2020. אירועים אלה כללו גילוי מעילה בקרן הקשורה לעבודתו של קינן, סיור בפרויקט שיכון בקיבוץ עם ליקויי בנייה משמעותיים לכאורה, ולאחר מכן החזר יתרת הכספים ללקוחות הקרן. קינן טען כי אירועים אלה גרמו לו ללחץ יוצא דופן, מה שהוביל להתקף הלב שלו. עם זאת, השופט קבע כי טענתו של קינן חסרה ראיות משכנעות. עדויותיהם של קינן והעד, יחד עם הראיות שהוצגו, נמצאו חלקיות וחלקיות. השופט הדגיש כי קינן לא הביא עדים שהיו יכולים לתמוך בטענותיו, כגון לקוחות הקרן או עובדים המעורבים בפרויקט הבנייה. יתר על כן, הראיות הקיימות, לרבות כתבה באינטרנט ומכתבים שונים, לא ביססו את טענותיו של קינן ובחלק מהמקרים אף סתרו אותן. השופט הגיע למסקנה כי פעילותו של קינן ככלכלן ועבודתו בקיבוץ לא היו מבוטחים על ידי המוסד הנתבע, ואירועי ינואר 2020 לא היוו אירוע מקרי שכן לא הוכח שהתרחשו. לפיכך, התביעה נדחתה במלואה. עוד נקבע בפסק הדין כי מתח ומתח מתמשכים לאורך תקופה ממושכת אינם נחשבים לאירוע מקרי וכי קינן לא סיפק ראיות מספיקות כדי להוכיח אחרת. לשני הצדדים הייתה אפשרות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום מקבלתו.