ה"פ 28110-04-11

תקציר

המחלוקת נסובה סביב בקשתו של התובע-דירקטור לעיין במסמכים שונים שבידי החברה. התובע טען כי החוק הישראלי העניק לו את הזכות לעיין ברישומי החברה כנדרש לצורך מילוי תפקידו, ואילו הנתבעים – גם הם דירקטורים – התנגדו לבקשתו בטענה כי הוא פועל בחוסר תום לב וכי חשיפת המידע עלולה לפגוע בחברה. השופט הסכים עם התובע והדגיש כי זכותו של דירקטור לעיין במסמכי החברה היא "כמעט אקסיומה". הנתבעים לא הצליחו להראות כיצד בקשות התובע עלולות לפגוע בחברה, מה גם שהוא כבר היה מעורב עמוקות בענייניה. כמו כן, הדגישה השופטת כי הדירקטוריון, ובכלל זה התובע, מנהל את החברה ולא רק מפקח עליה, ובתרחיש כזה יש לזכות את הדירקטורים במידע עדכני. כמו כן, לא הובאו ראיות לכך שהתובע פעל בחוסר יושר. לפיכך, פסק השופט לטובת התובע, הורה לנתבעים לאפשר לו לעיין במסמכים המבוקשים, לרבות נתונים גולמיים חשבונאיים (אך לא ניירות העבודה של רואה החשבון), דוחות כספיים והתכתבויות הקשורות לקניין רוחני, ופסק לו הוצאות בסך 10,000 ₪ מהנתבעים. חלק מהבקשות נדחו, כולל אלה הנוגעות למינוי דירקטור חיצוני ומתן גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט. פסק הדין הדגיש את חשיבות השקיפות והנגישות למידע לדירקטורים במילוי תפקידם.