תפ"ח 306/06

תקציר

פסק דין זה דן בגזר דינו של עבריין קטין שביצע עבירות מין חמורות בילד בן ארבע. העבירה בוצעה כשהנאשם היה כבן 13.5, והמשפט התקיים כשהיה כבר בן 15. על בית המשפט מוטלת החובה לאזן בין מספר שיקולים בבואו לגזור את דינו של הנאשם, ובהם חומרת העבירה, הצורך בגמול ובהרתעה, והצורך בשיקום הקטין ובמניעה עתידית. במקרה זה, תסקיר המבחן המליץ על מסגרת פנימייה פתוחה, אשר בית המשפט מצא כי אינה מספקת בהתחשב בחומרת העבירה ובסכנה הנשקפת מהנאשם. בית המשפט צריך להתחשב גם בעובדה שהנאשם סובל מפיגור שכלי קל וחווה ילדות אלימה ואומללה. בעוד דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט י' אלרון ואליה הצטרפו השופטים אב' ד' ור' סוקול, העדיפה מעון נעול כאפשרות הענישה המתאימה ביותר, השופט צ' סעב קבע עונש מאסר של 4.5 שנים. בסופו של דבר, דעת הרוב הכריעה, והנאשם הורשע באישומים ונגזר עליו לשהות במעון נעול במשך שלוש שנים, בנוסף ל-18 חודשי מאסר על תנאי.