ע"פ 549/06

תקציר

המערער, אב לשבעה ילדים בהם ארבעה קטינים, הואשם במספר סעיפים של התעללות בילדים והזנחה. בכתב האישום נטען כי המערער נהג לעיתים קרובות עם ילדיו ונהג בהם ליחס קשה הכולל אלימות פיזית, מניעת צרכים בסיסיים והתעללות נפשית. עם זאת, טען המערער כי ההאשמות פוברקו על ידי בני משפחתו. בתחילה, בית המשפט מצא אותו בלתי כשיר לעמוד לדין בשל מצב פסיכוטי והורה על אשפוזו. לאחר שחרורו התחדשו ההליכים. המערער הפעיל את הגנת אי השפיות, וטען כי בשל מחלתו הנפשית לא היה ביכולתו להבין את הפסול שבמעשיו או לשלוט בהתנהגותו. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בכל האישומים, מה שהוביל לערעור זה. השאלה המרכזית היא האם מחלת הנפש של המערער פוטרת אותו מאחריות פלילית. פסק הדין מסכם את ההיסטוריה הארוכה של המערער בסכיזופרניה פרנואידית ואת חוסר הטיפול בו. תוך הכרה במחלתו, הרשיע אותו בית המשפט המחוזי, בנימוק של יכולתו להבין את הפסול שבמעשים מסוימים ולהימנע מאחרים. עם זאת, שופטי הערעור, השופטים לוי וג'ובראן, חולקים על כך, וקובעים כי המערער ביסס ספק סביר באשר לאחריותו הפלילית, במיוחד נוכח תקופת שלוש השנים של העבירות המיוחסות לו והיעדר מעקב פסיכיאטרי. השופט לוי מציין כי סביר להניח שחלק מהמעשים בוצעו במצב של פסיכוזה עזה, והתביעה לא הצליחה להוכיח אילו מעשים בוצעו בתקופות של הפוגה. השופט רובינשטיין מצטרף לדעה זו, ומדגיש את המורכבות שבקביעת מצבים נפשיים ואת הצורך בפתרונות טובים יותר במקרים של נפגעי נפש. מסקנת השופטים היא כי המערער פטור מאחריות פלילית בשל אי שפיות הדעת ועליו לקבל טיפול קליני תחת פיקוח מבחן.