ע"א 1656/23

תקציר

הערעור בתיק פשיטת רגל זה נדחה לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בשל אי שיתוף פעולה מלא של המערערת עם דרישות החוק. חייבים בפשיטת רגל חייבים לספק שיתוף פעולה מקיף על ידי הגשת דוחות חודשיים והמסמכים הדרושים כדי להבהיר את נכסיהם ומצבם הפיננסי, ובכך להבטיח פירעון חוב מדויק לנושים. במקרים קודמים כמו סרחאן ומרעי נ' כונס הנכסים הרשמי, הודגשו ציפיות דומות. המערער, לעומת זאת, לא מילא חובות אלה, בעיקר בשל בעיות נפשיות ואשפוז ממושך, שמנעו השתתפות פעילה בהליכיו. למרות הזדמנויות רבות להגיש מסמכים נדרשים, המערערת נותרה בלתי מצייתת. בית המשפט הכיר במצבו הנפשי, אך קבע כי הוא אינו פוטר אותו מחובות פרוצדורליות ואינו מצדיק את דחיית התביעה. נדחו גם הטענות כי אי כושרו המוכר כבעל כושר השתכרות מלא אמור לשלול את חובות הדיווח שלו. בקשת המערער לוויתור על חובות תשלום לא הוגשה באופן רשמי לפני דחיית ההליך, ובכך החליש את טענתו. פסק הדין מחזק את האיזון בהליכי חדלות פירעון בין שיקום החייב לבין הגנת הנושים. למרות הדגש על שיקום כלכלי בחוק חדלות פירעון, הוא אינו גובר על הצורך להגן על האינטרסים של הנושים והציבור. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו הוצאות בשל ההקשר הפרוצדורלי, שהסתיים ביום 28.5.2023.