ע"פ 5308/05

תקציר

נגד מערער ישראלי הוגש כתב אישום בגין חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות לאחר שירה בעובד זר בקנטינה בתל אביב בחודש דצמבר 2003. המערער טען להגנה עצמית, וטען כי שלף את אקדחו, אקדחו של מאבטח, מחשש שיותקף על ידי קבוצת עובדים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו זיכה אותו מאשמת חבלה במזיד, אך הרשיע אותו בחבלה בנסיבות מחמירות, גזר עליו עבודות שירות ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את טענת ההגנה העצמית, וקבע כי מעשיו של המערער אינם סבירים. השאלה שעמדה לדיון בערעור הייתה האם שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט לערעורים הסכים עם דחיית ההגנה העצמית על ידי בית המשפט המחוזי, וקבע כי התנהלותו של המערער – שליפת האקדח ודריכתו – בלתי סבירה והתגרות השוללת את טענת ההגנה העצמית. מעשיו של המערער, לרבות הירי, לא היו נחוצים באופן מיידי כדי להדוף התקפה בלתי חוקית והיו בלתי סבירים בנסיבות העניין. ערכאת הערעור הדגישה כי גם לפי גרסת המערער לאירועים, התנהגותו לא הייתה מוצדקת. סתירות בעדויות והימנעותו של המערער מלפרט את האיום הנשקף מהעובדים תמכו במסקנה זו. השופטת א' פרוקצ'יה והשופטת א' חיות הסכימו עם ההחלטה. הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.