מ. מקרקעין 151/22

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לדון בהליך שמנהלים בעלי דירות בבית משותף נגד בעלי דירות אחרים בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם על פי התקנות. למפקח סמכות לדון במקרים של הסגת גבול ברכוש המשותף ובתביעות לדמי שימוש בגין הסגת גבול כאמור, וכן בעניינים הקשורים לשימוש ברכוש המשותף ושינויים שנעשו בו. נמצא כי הנתבעים ביצעו שינויים ותיקונים בלתי מורשים בדירתם, לרבות תוספת בנייה לדירת המחסן ושימוש בלתי סביר ברכוש המשותף, ובכך עשו בו שימוש ייחודי. הם נצטוו לפרק את תוספת הבנייה ולהוציא את חפציהם מהחצר המשותפת, ונאסר עליהם להחנות כלי רכב בחניון המשותף. עם זאת, תביעת התובעים לדמי שימוש נדחתה משום שהראיות הראו כי השימוש של הנתבעים ברכוש המשותף נעשה בהסכמה עד שהתובעים דרשו אחרת. בנוסף, בקשת התובעים לנתק את דירת המחסן ממערכות הבית המשותף נדחתה בשל היעדר הוכחת נזק. עוד ציין המפקח כי עצם קיומה של דירת המחסן מעכב את קידומו של פרויקט חיזוק בבית המשותף, תוך פגיעה בזכויות הקניין של התובעים. עם זאת, נדחו טענות הנתבעים כי התובעים פעלו בחוסר תום לב בכך שהגישו את התביעה להפעלת לחץ על פרויקט החיזוק. המפקח קבע כי הנתבעים, שהתנגדו לפרויקט אם דירת המחסן לא תהיה חוקית, הם אלה שהכשילו אותו. בפסק הדין נקבע כי על הנתבעים לקיים את הצווים במועדים הנקובים ולשלם לתובעים הוצאות משותפות ומספר הוצאות משותפות. כמו כן, התבקש לרשום הערה אצל רשם המקרקעין בדבר פסק הדין בעניין המחסן והשימוש בחצר המשותפת הקשורה לדירת הנתבעים.