ע"א 2708-08-07

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור בשל ממצא עובדתי של בית משפט קמא, אשר בחן את העדויות והראיות שהוצגו. ערכאת הערעור הדגישה כי אין ביכולתה להתערב בעניינים עובדתיים מעין אלה, שכן לבית משפט קמא יתרון בהערכה ישירה של מהימנותם של עדים. אלא אם כן הממצאים בלתי סבירים או מבוססים על נסיבות חריגות, לא תבטל אותם ערכאת הערעור. במקרה דנן, ניתוחו של בית משפט קמא את הראיות והערכות המהימנות היה יסודי ומוצדק, וערכאת הערעור לא ראתה עילה להתערב. עוד ציין בית המשפט כי עדותו של המשיב נתמכה בראיות תיעודיות וסותרת את דברי המערערים. על-פי פקודת הראיות, החלטתו של בית-משפט קמא להסתמך על עדותו של המשיב – אשר נכנסה לקטגוריה של עדות אחת ללא סיוע – הייתה מוצדקת, שכן הוא פירט את הנימוקים לכך. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב ולהעביר את הבטוחה והערבות הבנקאית למשיב.